כל כך קשה היא החזרה..

בסופו של דבר הטיסה יצאה בזמן ועברה ללא אירועים מיוחדים. ירדן הרביץ קריאה מעמיקה בספר "משאלה אחת ימינה" מעל 100 עמודים. ממש גאה בבחור.
נחתנו בארץ. המזוודה חיכתה לנו מייד כשיצאנו. קרן וטל ויואב חיכו לנו ביציאה וההתרגשות היתה רבה.
בבית חלוקת מתנות זריזה. מקווה שכולם מרוצים למרות שלא השקענו ממש בקניות..
הלכנו ליבנה ועמוס להדלקת נר שמיני של חנוכה וללעיסת סופגניות יבנה המצוינות. השנה הסתפקתי ב 12 סופגניות בלבד...
חזרה הביתה ויאללה שגרה..

לסיכום:

אני נהניתי מאוד מהטיול. נהניתי מאוד מירדנוש שלא להפתעתי היה מדהים ובוגר ואחראי וזורם ומלא חוש הומור וסתגלן עם מינימום קיטורים והמון סקרנות והמון רצון "לבלוע" עוד ועוד מהטיול הזה. הזמן חלף ממש מהר כי כנראה נהנינו.

ירדני - מקווה שתקרא את הבלוג הזה עוד כמה שנים ותיזכר לטובה בשבוע הנפלא הזה.

ולסיום - תודה עמוקה לסבתא סימה על האירוח והפינוקים והממתקים והדאגה.

להתראות בטיול הבא.

יום שישי 19 בדצמבר - ההופעה !

בגלל שאני בחור אנלי ונלחץ משטויות השכמנו קום בבוקר שישי זה. ארוחת בוקר זריזה. אריזה מהירה של תיקי הגב ולדרך יצאנו. קו 170 לתחנת ויקטוריה ועוד ארבע תחנות בקו רכבת תחתית ויקטוריה לתחנת יוסטון. רכבת של עשר ועשרים למנצ'סטר. שעתיים וטיפה נסיעה. הרכבת נוחה ומהירה. ירדן אמר ממש כיף לי פה.. לך תדע מה גורם להם לכיף..
הגענו למנצ'סטר והקור פשוט היכה בנו. בלונדון היה חם יותר. במנצ'סטר הקור מציק.
הגענו למלון ברגל. הצוות נחמד מאוד. החדר מצוין. מלון Premier inn. כדאי. יצאנו להסתובב ברחובות הראשיים של העיר. ירדן התחיל להראות סימני רעב. לא מתעסקים עם הרעב של ירדן. פיצריה נחמדה במרכז העיר. Bella Italia. משם ברגל לחפש שווקי חג מולד. גשם כבד ומעצבן תפס אותנו אז החלטנו לנסוע במונית למוזיאון המדע והתעשייה... ביציאה מהמונית כמה רגעי חרדה כשחשבתי שהארנק נעלם... מרוב שכבות הוא הסתתר בסווצ'ר הירוק של פוקס  שקרן קנתה לי ולירדן.
נכנסנו למוזיאון שהוא נחמד אבל סך הכל לא בשביל ירדן. יצאנו אחרי חצי שעה בערך. מונית חזרה למלון. כל נהגי המוניות פקיסטנים או ערבים. בקושי מבינים מה הם אומרים..
תנומת צהריים נחמדה ושוב כהרגלי כבר בשש ועשרה יצאנו לדרך ברגל לכיוון האולם. הגענו בשש וחצי בערך. הרבה לפני שהמופע מתחיל. עצם איסוף הכרטיסים גרם לי להתרגשות. ירדן היה עצבני עדיין כי הערתי אותו משינה מתוקה.
נכנסנו לאולם המדהים Phones 4u Arena. אווירה מעולה. מאורגן ומסודר. הקהל הבריטי בראש טוב. מובן שרבים היו בגילי ומעלה.. ולהפתעתי היו גם צעירים רבים. הקהל שמורגל בהופעות דואג לתדלק את עצמו בכמויות בירה מטורפות. חלק מהקהל רכשו את התרבושים של מדנס. מהקליפ של night boat to cairo. מצחיק.
להקת החימום היא להקה בשם Scouting for girls שהיו ממש ממש טובים. כמה דקות הפסקה ואז.... Night boat to cairo.. ועוד שיר ועוד שיר. כל השירים האהובים והמוכרים ועוד כמה פחות מוכרים. סאגס הסולן בשחצנות חביבה מוביל את ההופעה למופת. שאר חברי הלהקה כאילו לא הזדקנו. איזה כיף !!. הקהל היה בטירוף. שרים וקופצים ומשתוללים והרבה הרבה שותים.. אני אפילו נעתי בתנועות ריקוד... ירדן מחקה אותי עכשיו. אבוד לי. אחרי כמעט שעתים והדרן של שלושה שירים ההופעה נגמרה. אדרנלין גבוה ומצב רוח מעולה. חזרנו למלון להרגע. מרוב הרצון לשתף העליתי לפייסבוק את It must be love מה שבדיעבד מסתבר חיסל לי את רוב חבילת הגלישה.. לילה טוב

יום שני 22 בדצמבר - שופינג, Wicked, Winter Wonderland

הבוקר יועד לקניות אז קמנו ממש בהתמרחות. לקראת תשע ורבע יצאנו באוטובוס לכיוון Wandsworth שזו עיר/עיירה בדרך ללונדון. נכנסנו לקניון המקומי לקניות. ירדן איבד מהר מאוד את החשק (ישששש...) ואחרי שעתיים בערך סיימנו. סימה חזרה לביתה ואנחנו נסענו באוטובוס לכיוון תחנת ויקטוריה. נכנסנו לאכול במקדונלדס לקול מחאתו של ירדן. משם סיבוב קצר בסביבות התחנה. כמה תמונות סלפי עם המוט. ממש התלהבתי מהרעיון..
נכנסנו להצגה. מקומות יחסית טובים. ההצגה עצמה מושקעת ורמת ההפקה גבוהה. תלבושות, שחקנים, שחקניות ראשיות מצוינות. העלילה זרמה והיו מעט רגעים מתים. הסוף היה פתאומי ומאכזב קצת אבל סך הכל מומלץ. לדעתי מלך האריות עדייו ההצגה הטובה בעיר.
משם נסענו ל Winter Wonderland בהייד פארק. זאת בהמלצתה של עושרה ניניו שגרה כאן באנגליה. זה יריד ענק שבו יש את כל מה שראינו בשווקי חג המולד ובנוסף מתקני לונה פארק, רעש וצלצולים ובקיצור... אווירה.. ירדן אהב מאוד. סיימנו יחסית מהר ומשם נסענו לביקור אחרון בקובנט גארדן. סיור קצר נוסף. קצת אמני רחוב, קצת אווירה.. סטארבאקס אחרון וחזרה לסימה.
אריזות מהירות. שקילת המזוודה בתקווה שלא נחרוג מהמשקל המותר. קצת שיחות נפש עם סימה ויאללה למיטות.
פוסט זה נכתב באוטו בשעה 6.15 בדרך לשדה.

הגענו לשדה ממש מוקדם. צ'ק אין באיזי ג'ט מתוקתק. המזוודה שקלה בסך הכל 17.5 קילו.. כמה קניות עוד יכולתם להכניס אומרת סימה.. ישבנו עם סימה וקולין בבית קפה ואחר כך נפרדנו.
בבדיקה הבטחונית גילו שיש נוזלים בתיקים שלנו אז עשו לנו בדיקה יסודית כולל תחקיר בטחוני קפדני. נפרדנו מהדאודורנטים ומקצף הגילוח. לא נורא. "A bit of a holiday excitement" פטר אותנו  הבודק הבטחוני אחרי שמישש אותי היטב...
עברנו גם את זה. ממתינים בדיוטי פרי ויאללה למטוס. 

הארות נוספות - כדאי להסתובב עם מפה פיזית. האפליקציות למיניהן מגמדות את האפקט וקשה לראות מרחבית.
אפליקציות שכדאי להשתמש בהן:
Google maps
London ubderground
למרבה הפלא כמעט ולא השתמשתי ב Tripadvisor. פחות נוחה מ Google maps.. 

יום ראשון 21 בדצמבר - חילופי המשמר, טייט מודרן, לונדון ברידג'

אתמול עוד התלבטתי אם ללכת לראות את חילופי המשמר ב Horse Guards.  בסופו של דבר החלטתי ללכת לדבר האמיתי. חילופי המשמר בארמון בקינגהם. לפי הפרסומים זה אמור להיות באחת עשרה וחצי וכדאי להגיע שעה לפני כדי לתפוס מקום על הגדר. הגענו בעשר ועשרים ואכן הגדרות היו עמוסות. מצאנו נקודה בצד שמאל של הארמון והמתנו בחוסר סבלנות.. אחרי שהתמקמנו כבר לא נשאר הרבה מקום לאורך הגדר. בערך באחת עשרה התחיל הטקס. קצת צעידות קצת מנגינות מהתזמורת. קצת צעקות מההוא שמנהל את העסק ובסך הכל לא מרשים בכלל. ברור לי עכשיו למה זו הפעם השישית שלי בלונדון ורק עכשיו ראיתי את הטקס. ממש לא מעניין. גם ירדן חש כמוני והחלטנו לפרוש קצת לפני שהסתיים.
בגלל שקפאנו ובגלל שרעב הצהריים של ירדן הגיע התחלנו לרוץ לאורך השדרה שבין הארמון לכיכר טרפלגר. שם קצת תמונות. סימון וי גדול ולכיכר לסטר. פיצה האט. דיל של 15 פאונד. טעים ויחסית שווה.
משם לקופת הכרטיסים בכיכר. כרטיסים למחר בצהריים ל wicked. אני חייב את זה לעצמי. תמיד ויתרתי. הפעם לא.
משם לכנסיית סנט ג'יימס איפה שאלו מתחתנים. מרשים ויפה אבל לא מענין. משם דרך גשר המילניום שנקרא גם הגשר המתנדנד כי כשהקימו אותו הוא, נחשו מה ?,  התנדנד. שנתיים סגרו לשיפוץ והכל בסדר. דניאל מסיור אמנות הרחוב סיפרה שעל הגשר יש ארבעת אלפים יצירות של אחד מאמני הרחוב שמייצר יצירות ממסטיק. הן בגודל של מטבע פחות או יותר כך שמי שלא יודע על קיומן בקלות חולף עליהן. כדאי להוריד את המבט כשעוברים על הגשר.
בצידו השני של הגשר עוד שוק חג מולד. רכשתי לי חבילה של ליקריץ בטעמים שונים , זאת בנוסף לערמונים שרכשתי בשוק הקודם בלסטר סקוור. ירדן לקח ליקריץ ונכנסו למוזיאון. קומה ורבע הספיקה לנו להבין שזו לא האומנות שמענינת אותנו , מה גם שירדן התחיל לחוש בבטנו מהליקריץ כנראה. עלינו על סירת אוטובוס לכיוון טאואר ברידג' כדי לצלם תמונות. עברנו ליד טאואר אוף לונדון. סלחו לי שאני לא עובר לאנגלית...
בסופו של דבר החלטנו לחזור מוקדם לבית של סימה. הייתי צריך לשכנע את ירדן שעשינו המון ושלא ירגיש שהוא מפספס. סימה שמחה שחזרנו. אני מנצל את הזמן לעדכון בלוגים, להתקלח, להתגלח. 

חיכינו שירדן יתעורר ויצאנו לפאב שכונתי שנקרא  The Telegraph. שכונתי וחביב ונחמד מאוד. אווירה טובה ואוכל טוב. סוף סוף אכלתי פיש אנד צ'יפס. מלא מלא שמן. והקינוח היה sticky tofee pudding.    וואו. גן עדן !!. מסביב המקומיים חוגגים את יום ראשון. שמחה צעקות והמון בירה. חזרה הביתה. ירדן הלך למיטה ואני מעדכן....

כמה הארות - מוט סלפי זה הלהיט כאן. לא שוכחים את חנוכה כאן. בכל שוק חג מולד יש גם חנוכיה מוארת.

יום שבת 20 בדצמבר - מנצ'סטר ועוד קצת..

התעוררנו בניחותא כיאה ליום שבת. ארוחת בוקר מצוינת במלון. אני ויתרתי על מנעמי ארוחת הבוקר הבריטית והסתפקתי רק בפטריות ושעועית וגם טוסט עם דבש. ירדן ניסה נקניקיות אבל זה לא היה לטעמו. יצאנו מהמלון לקראת עשר ושמנו פעמינו באוטובוס מספר 250 ל Trafford center. זה מרכז ענק במרחק של חצי שעה מהעיר. נכנסנו למקום ובקלות הלכנו לאיבוד כאן. דבר ראשון שיחקנו מיני גולף. לא הספורט בשבילנו.. אחר כך הלכנו לחפש פארק חבלים שהיה סגור. באסה..
נכנסנו חזרה לקניון לטובת פיצה לצהריים מוקדמים.
נכנסנו להיכל לייזר טאג . נכנסים למבוך עם עוד כמה שחקנים כשהמטרה לפגוע עם רובי הלייזר באויבים ולהימנע מפגיעה. 25 דקות חלפו כמו חמש. היה כיף לא נורמלי. גם ירדן התלהב. יצאתי מקום 5 מתוך 11. היתה שם חבורת ילדים שהתלבשה עלי וכיסחו אותי.. כל ההכשרה הקרבית שלי שווה ל...
כשיצאנו ירדן עלה על קיר טיפוס ושבר את שיא היום והעמיד אותו על 14.5 מטר. כבוד..
בדרך החוצה עשינו קניות זריזות בPrimark. עוד גלישה נחמדה במגלשה ואוטובוס חזרה לעיר. ישר לסניף הגדול של Primark. ירדן היה מאוד מתחשב ותוך חצי שעה גילח חצי חנות במהירות שיא. הנזק סביר ביותר והמוצרים נראים איכותיים.
מכאן עם השקיות סיבוב במרכז העיר ההומה קוני חג מולד. מפוצץ ושמח. הלכנו לשוקי חג המולד ולשוק הגרמני. המון דוכנים עם בירות, חזיר, נקניקיות ועוד מוצרי חג. אווירה.
משם הליכה לתחנת הרכבת. נסיעה חלקה ללונדון והגעה בשבע וחצי לעיר. מוקדם מידי לסיים. הייתי חייב לראות את כיכר פיקדילי אז נסענו. במקום עצמו מלבד ה"אווירה" אין הרבה מה לעשות אז נכנסנו למוזיאון Ripley האהוב עלי. מבחר ממוזרויות העולם שנאסף עם השנים. לא העמקנו יותר מידי בפריטים כי הנער היה קצת חסר סבלנות. סיימנו לקראת תשע ויצאנו חזרה לכיוון סימה. זהו. עוד יום מאחורינו. לילה טוב.

יום חמישי 18 בדצמבר - אמנות רחוב, מדאם טוסו, בילי אליוט

קמנו בשבע ומשהו לארוחת בוקר . סימה ממשיכה לנסות לשכנע אותנו לאכול עוד ועוד .. אנחנו מסתפקים בטוסט וקורנפלקס.
יצאנו לדרך לכיוון שכונת שורדיץ' במזרח לונדון. פעם שכונת עוני ועכשיו המרכז הלוהט של אמנות הרחוב. באחת עשרה נפגשנו עם שאר הישראלים ועם דניאל המדריכה מחברת Arternative לסיור אמנות רחוב שהזמנתי מראש מהארץ. בסיור למדנו וראינו יצירות רחוב מדהימות. מסתבר שרוב היוצרים מקבלים אישור מראש לעשות את היצירות שלהם אז כל ענין המחתרתיות די עבר. יש כמה אמני רחוב שנהיו מאוד עשירים מהעניין הזה. בנקסי זה שם שחוזר על עצמו הרבה. מרוב שצילמנו המון, הקבוצה ברחה לנו כמה פעמים.. שורה תחתונה הסיור מומלץ מאוד. 15 פאונד למבוגר.  10 פאונד לילד. משם הסתובבנו עוד קצת באיזור. ישבנו לאכול במסעדת המבורגרים בשם  Byrone. היה טעים.
עלינו לרכבת לכיוון מדאם טוסו ושם אין תור ואין צפיפות. תענוג. הדיוק של הדמויות מדהים ואף מפחיד. הצטלמנו עם חלק מהדמויות כולל צילומים שלי ושל הכפיל שלי...
ויתרנו על החלק של ההפחדות ונכנסנו לסרט ה 4D שמוקרן בסוף. דווקא נהניתי למרות שבדרך כלל לא מת על אלו.
עוד במוזיאון גילינו שהסוללות לניידים מתו כולל הסוללות הרזרביות. הרגשנו נכים...
הלכנו ברגל ממאדאם טוסו לרחוב אוקספורד. עמוס וצפוף בקוני חג המולד. מואר וססגוני ושמח. אחרי חצי שעה הבנו את הרעיון והחלטנו לנסוע לכיוון תאטרון ויקטוריה שם תוצג ההצגה בילי אליוט.
סימה הגיעה לקראת שבע. נכנסו להצגה. ההצגה נחמדה אבל אוברייטד. המבטא מאוד קשה להבנה. בילי עצמו ככה ככה. ירדן יכול להחליף אותו בקלות...
הרבה רעש וצעקות בהצגה.
אחרי ההצגה עוד שעה באוטובוס והביתה. מחר מנצ'סטר.

יום רביעי 17 בדצמבר - מרכז לונדון

התחלנו את היום בארוחת בוקר שהכינה סימה המקסימה. אוכל מספיק למשפחה של שישה.. היה טעים. הלכנו למכולת של הפקיסטני לקנות כרטיסי אויסטר לנסיעה בתחבורה ציבורית. 41 פאונד לשבוע. את הכרטיס עצמו אפשר להחזיר בסוף ולקבל 5 פאונד. בנוסף רכשתי סים לירדן. בטעות טענתי אותו בעשרה פאונד . עשרה פאונד מספיק לחבילת גלישה של חצי גיגה בלבד. נאלצתי לטעון עוד עשרה פאונד כדי שבחמישה עשר פאונד יוכל לגלוש ללא הגבלה.
נסענו באוטובוס וברכבת תחתית לתחנה הראשונה. ביג בן ובתי הפרלמנט. משם ברגל לאיזור הלונדון איי. קניתי כרטיס משולב לונדון איי , דנג'ן ומאדאם טוסו. נכנסנו לדנג'ן. פייר , התאכזבתי... היה פושר ולא כל כך מפחיד. גם ירדן שבהתחלה חשש אמר שלא היה מפחיד. השחקנים מצוינים והתפאורה נחמדה אבל אני זוכר מפעמים קודמות שהיה הרבה יותר מפחיד. כנראה מישהו חטף התקף לב אז הם הורידו קצת בהפחדות.
משם יצאנו ישר לסיבוב בלונדון איי. גלגל ענק עם תצפית נחמדה. צילומים בכל הזוויות. ההפתעה היתה שלא היה תור כמעט . גם בדנג'ן נכנסנו ישר. זמן טוב עכשיו כנראה. מלונדון איי חצינו את הנהר ברגל לכיוון קובנט גרדן. ירדן כבר התחיל להיות רעב אז נכנסנו לסניף של מסעדת  Thank god it's Friday. מסעדה אמריקאית. השירות היה איטי למדי והאוכל טעים מינוס. וגם יקר. בקיצור וותרו. משם נכנסנו לקובנט גרדן עצמו. המון קישוטים לחג המולד. אווירה. שוק. מופעי רחוב. לונדון. קנינו סווצ'ר לירדן ומוט סלפי ועוד כמה שטויות. משם תכננו ללכת ללסטר סקוור כשקיבלנו הודעה מסימה שהיא כבר הגיעה לתאטרון שבו יהיה מופע מפצח האגוזים בהמשך. חברנו אליה והלכנו לשבת בסטארבאקס. משם הלכנו ללסטר סקוור. גם כאן יריד חג מולד עם ערמונים, לחם ג'ינג'ר ועוד מאכלי חג מולד. ירדן עלה על סחרחרה ומאוד נהנה. בכלל ירדן מתמוגג מהכל. כל דבר מלהיב ומרתק. אתמול הוא צילם 660 תמונות... תענוג.
מלסטר סקוור ליוויתי אותם חזרה לאולם הבלט ואני חזרתי ללסטר סקוור למצוא איזשהוא סרט. מצאתי את הסרט "נעלמת" של בן אפלק. מחיר הכניסה 13 פאונד שזה כמעט שמונים ש"ח. הסרט עצמו מטריד כהגדרתם של כמה מחברי שראו אותו. יצאתי מהסרט בדיוק להיפגש עם ירדן וסימה. משם מסע של כשעה חזרה הביתה ולמיטות.. תמונות בהמשך