יום רביעי, 17 בדצמבר 2014

היום הראשון - 16 בדצמבר

למעשה רובו ככולו בארץ. ניצלתי את הבוקר ללכת לטאבו כדי להסיר את רישום הערת האזהרה של הבנק. שעה ורבע של התמודדות עם גדולי הפחדים שלי - תורים וביורוקרטיה. צלחתי את זה בשלום ועכשיו הבית שלנו לגמרי...
לקחתי את ירדן לעשות רב קו. גמרתי לארוז את מה שנשאר. רציתי לקחת את טל ויואב מבית הספר אבל הם הסתדרו לבד. בקיצור נסענו עם האוטו של קרן לרכבת. הגענו חצי שעה לפני הזמן. רכבת ממודיעין לנתבג. שמונה דקות. מטרמינל 3 שאטל לטרמינל 1. חששות האם יעשו עניין עם תיקי העלייה למטוס. לא עשו שום בעיות. המזוודה לבטן המטוס במשקל 14.5 קילו. כל הסיפור בטרמינל 1 לקח אולי עשר דקות מקצה לקצה. ממש מתוקתק. בבדיקה הבטחונית הנעליים של ירדן צפצפו אז הוא נאלץ לחלוץ אותם. כשצילמתי את האינסידנט גברת בודקת בטחונית דרשה בתוקף שאמחק את התמונה ואף ניגשה לוודא שאני מוחק. לחץ...בסוף צילמתי בזווית הפוכה שבה לא רואים את מכונות השיקוף. משם שאטל לטרמינל 3 ו... עוד שעתיים וחצי להרוג. רכשנו את הפיצה המסורתית. האמת, פיצה האט בנתב"ג מהטעימות שיש. אבל שוחטים במחיר. בקבוק מים קטן 10 ש"ח. יאללה טיול..
רכשתי לרותי את הבושם שביקשה. שינו את המבנה של החנות של ג'יימס ריצ'רדסון וניכר שיש ייעול בתהליך. תראו כשתגיעו.
זהו בינתיים. כרגע ממתינים בשער C6. העליה למטוס עוד שעה בערך. ירדן מצלם כל מה שזז ויוצר את יצירות האמנות שלו. כרגע הוא שם מוזיקה באזניות וקורא את "משאלה אחת ימינה" במסגרת מטלה של בית ספר. התחיל בקיטורים אבל אומר שנהיה ממש מעניין...אני מנצל את הזמן לעדכון ביניים. אמשיך אחר כך או מחר. 
ובכן עלינו למטוס והטיסה בסך הכל עברה בסדר. כיאה לחברת לואו קוסט אין אוכל או שתייה או בידור במטוס. אבל בסך הכל שווה בהחלט את הכסף. הכסאות קצת יותר מרווחים מאל על אבל לא ניתנים להטייה.
נחתנו בלונדון וסימה וקולין חיכו לנו. התרגשות גדולה. קצת ברבורים בדרך לחניון, עוד שעה נסיעה והגענו הביתה. ירדן שנרדם כבר באוטו נכנס לישון ואני נשארתי עוד קצת. יאללה נמשיך מחר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה