קמנו בשבע ומשהו לארוחת בוקר . סימה ממשיכה לנסות לשכנע אותנו לאכול עוד ועוד .. אנחנו מסתפקים בטוסט וקורנפלקס.
יצאנו לדרך לכיוון שכונת שורדיץ' במזרח לונדון. פעם שכונת עוני ועכשיו המרכז הלוהט של אמנות הרחוב. באחת עשרה נפגשנו עם שאר הישראלים ועם דניאל המדריכה מחברת Arternative לסיור אמנות רחוב שהזמנתי מראש מהארץ. בסיור למדנו וראינו יצירות רחוב מדהימות. מסתבר שרוב היוצרים מקבלים אישור מראש לעשות את היצירות שלהם אז כל ענין המחתרתיות די עבר. יש כמה אמני רחוב שנהיו מאוד עשירים מהעניין הזה. בנקסי זה שם שחוזר על עצמו הרבה. מרוב שצילמנו המון, הקבוצה ברחה לנו כמה פעמים.. שורה תחתונה הסיור מומלץ מאוד. 15 פאונד למבוגר. 10 פאונד לילד. משם הסתובבנו עוד קצת באיזור. ישבנו לאכול במסעדת המבורגרים בשם Byrone. היה טעים.
עלינו לרכבת לכיוון מדאם טוסו ושם אין תור ואין צפיפות. תענוג. הדיוק של הדמויות מדהים ואף מפחיד. הצטלמנו עם חלק מהדמויות כולל צילומים שלי ושל הכפיל שלי...
ויתרנו על החלק של ההפחדות ונכנסנו לסרט ה 4D שמוקרן בסוף. דווקא נהניתי למרות שבדרך כלל לא מת על אלו.
עוד במוזיאון גילינו שהסוללות לניידים מתו כולל הסוללות הרזרביות. הרגשנו נכים...
הלכנו ברגל ממאדאם טוסו לרחוב אוקספורד. עמוס וצפוף בקוני חג המולד. מואר וססגוני ושמח. אחרי חצי שעה הבנו את הרעיון והחלטנו לנסוע לכיוון תאטרון ויקטוריה שם תוצג ההצגה בילי אליוט.
סימה הגיעה לקראת שבע. נכנסו להצגה. ההצגה נחמדה אבל אוברייטד. המבטא מאוד קשה להבנה. בילי עצמו ככה ככה. ירדן יכול להחליף אותו בקלות...
הרבה רעש וצעקות בהצגה.
אחרי ההצגה עוד שעה באוטובוס והביתה. מחר מנצ'סטר.
יצאנו לדרך לכיוון שכונת שורדיץ' במזרח לונדון. פעם שכונת עוני ועכשיו המרכז הלוהט של אמנות הרחוב. באחת עשרה נפגשנו עם שאר הישראלים ועם דניאל המדריכה מחברת Arternative לסיור אמנות רחוב שהזמנתי מראש מהארץ. בסיור למדנו וראינו יצירות רחוב מדהימות. מסתבר שרוב היוצרים מקבלים אישור מראש לעשות את היצירות שלהם אז כל ענין המחתרתיות די עבר. יש כמה אמני רחוב שנהיו מאוד עשירים מהעניין הזה. בנקסי זה שם שחוזר על עצמו הרבה. מרוב שצילמנו המון, הקבוצה ברחה לנו כמה פעמים.. שורה תחתונה הסיור מומלץ מאוד. 15 פאונד למבוגר. 10 פאונד לילד. משם הסתובבנו עוד קצת באיזור. ישבנו לאכול במסעדת המבורגרים בשם Byrone. היה טעים.
עלינו לרכבת לכיוון מדאם טוסו ושם אין תור ואין צפיפות. תענוג. הדיוק של הדמויות מדהים ואף מפחיד. הצטלמנו עם חלק מהדמויות כולל צילומים שלי ושל הכפיל שלי...
ויתרנו על החלק של ההפחדות ונכנסנו לסרט ה 4D שמוקרן בסוף. דווקא נהניתי למרות שבדרך כלל לא מת על אלו.
עוד במוזיאון גילינו שהסוללות לניידים מתו כולל הסוללות הרזרביות. הרגשנו נכים...
הלכנו ברגל ממאדאם טוסו לרחוב אוקספורד. עמוס וצפוף בקוני חג המולד. מואר וססגוני ושמח. אחרי חצי שעה הבנו את הרעיון והחלטנו לנסוע לכיוון תאטרון ויקטוריה שם תוצג ההצגה בילי אליוט.
סימה הגיעה לקראת שבע. נכנסו להצגה. ההצגה נחמדה אבל אוברייטד. המבטא מאוד קשה להבנה. בילי עצמו ככה ככה. ירדן יכול להחליף אותו בקלות...
הרבה רעש וצעקות בהצגה.
אחרי ההצגה עוד שעה באוטובוס והביתה. מחר מנצ'סטר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה